לרכישה / פרטים נוספים, צרו איתנו קשר

1. מהות הספר "מעשה הגישור"

הספר הזה הוא ספר הדרכה פרקטי המקנה לקורא אסטרטגיות וכלים לניהול הגישור. הספר פורס משנה סדורה של מכלול התערבויות המגשר, ברבדיהם השונים.
בנוסף, הספר עוסק בתהליכים אותם צריך המגשר עצמו לעבור כדי להשביח את עבודתו.
הספר שם דגש על הגישור כמרחב של בחירה ועל הגישור הנרטיבי.

2. למי מיועד הספר

הספר מיועד לכל העוסקים בגישור, כמקצוע, ולאלו המיישמים טכניקות גישור בעבודתם-כמו מנהלים, אנשי מכירות, יועצים ארגוניים, מנהלי קהילה, מטפלים זוגיים, מאמני קבוצות ועוד.

3. אופן השימוש בספר

הספר מיועד להיות ספר עבודה- המונח על שולחנו של כל מגשר ומנהל וכאשר הוא נתקל בסוגיה קונקרטית, יוכל להיוועץ בספר, משל היה שולחן ערוך או מאמן אישי למגשר. מומלץ לקרוא את הספר מתחילתו ועד סופו אך אפשר גם לקרוא פרק כזה או אחר לפי העניין.

4. חלקי הספר

לספר חמישה חלקים והם:

חלק א' המגשר הצומח – חלק זה מקנה כלים להשגת איזון הפנימי, היכולת לעמוד בלחצים, יכולת להיות ניטרליים ולפעול ללא אג'נדה, לפעול מתוך שקיפות, ובענווה.

חלק ב' מהות הגישור – החלק השני כולל סקירה של מקורות הגישור, אסכולות-תפיסות בגישור ותמצית של מודל לגישור אפקטיבי, על שלביו. חלק זה יסייע למגשר לדעת איזה תפיסות גישור מתאימות לו ולסוגי הגישור אותם הם מנהלים. כמו כן, מספק חלק זה חזרה על מודל הגישור המקובל במערב על פי התפיסה הרווחת של הגישור ממוקד הסכם ואינטרסים.

חלק ג' אסטרטגיות בגישור – החלק השלישי דן באסטרטגיות העבודה של המגשר, כולל מהלכים אותם נכון לבצע. חלק זה דן באסטרטגיות אפשריות לתחילת הגישור, אלו הן אסטרטגיות תפיסתיות ובאסטרטגיות הקשורות להגדרת מטרות הגישור. מקום נרחב מוקדש בפרק זה לפיתוח אסטרטגיות לבירור האינטרסים של הצדדים ולאסטרטגיות אשר נועדו להרחיב את מגוון הפתרונות היצירתיים בגישור. בנוסף עוסק חלק זה באסטרטגיות הנהוגות על ידי צדדים במהלך משא ומתן ובמעורבות המגשר בניהול משא ומתן בין הצדדים.

חלק ד' בניית דיאלוג בגישור – החלק הרביעי נועד לפתח את מיומנויות בניית הדיאלוג עם המגושרים ובינם לבין עצמם. החלק מתרכז במיומנויות המגשר, ובכלים המביאים לידי ביטוי מיומנויות אלו. חלק זה עוסק בין היתר בבניית אמון, בהקשבה, בהכרה ובהעצמה של הצדדים, בכלים כמו שאלת שאלות, ניסוח מחדש, שיקוף, אישור רגשות והעברת מסרים מדוייקת. בנוסף עוסק חלק זה בניהול פגישות נפרדות, בהתמודדות עם פערי כוחות ובמיקוד הצדדים. הפרק מסייע בכלים לעבודה על מעגל הקונפליקט בין הצדדים ועוסק גם בקביעת כללי דיאוג משותפים בחדר הגישור. לבסוף עוסק חלק זה במחוות פיוס המהוות נדבך מרכזי בעבודת המגשר בדרך לפתרון סכסוך.

חלק ה' התמודדות עם מצבים מורכבים – החלק החמישי והאחרון בספר עוסק במצבים מורכבים בהם ניתקל כל מגשר ומנהל, בהם – מגננות, רגשות עוינים, תקשורת מסלימה, הפרעות, התנגדויות ומצבי מבוי סתום. חלק זה מספק רקע תיאורטי להבנת הסיבות להיווצרות התנגדויות, תובנות בסיסיות הנוגעות לתופעות המתרחשות בין מגושרים למגשר כמו הפרעות, והעברות ומספק כלים למינוף המצבים המורכבים לצורך גישור בין הצדדים.

דברים שכתב על הספר כבוד השופט בדימוס אריה רזי, מבית המשפט המחוזי בחיפה על הספר מעשה הגישור:

"קראתי את הספר מעשה הגישור בנשימה אחת מתחילתו ועד סופו. על מרבית הדברים המרתקים התעכבתי בעיון פעמים אחדות. גיליתי עולם חדש ומרתק ואני מלא התפעלות מהאופן שבו אתה יונתן נפתלי- מציג את הדברים.

מזווית מבטי, הגישור איננו מלאכה קלה. לא מדובר רק בידע עיוני ונסיון. צריך גם כשרון טבוע לגעת באנשים במצבי משבר ולפתח ביניהם דיאלוג. ניכר שהתברכת בכך ואין לי ספק שגם תתגשם משאלתך שהספר יהיה שולחן ערוך עבור העוסקים בגישור ואחרים הנדרים להתמודד עם פתרון קונפליקטים.

בברכה אריה רזי שופט בית המשפט המחוזי בחיפה (בדימוס)"

ביקורת על הספר מאת עו"ד אושרית זוהר- דה מרקר קפה:

מדף הספרות המקצועית בתחום הגישור הועשר לא מכבר בספר חדש: ספרו של יונתן נפתלי "מעשה הגישור". לכבוד שבוע הספר העברי החלטתי לחבוש את כובע מבקרת הספרות ולספר לכם מעט על הספר הזה.

אתחיל דווקא בשורה התחתונה: הספר "מעשה הגישור", על אף שאינו חף מפגמים, הוא בעיני ספר חובה למגשר המתחיל, וגם מגשרים מנוסים ימצאו בו ערך רב.

אגב, אין כאן צורך בגילוי נאות. את כותב הספר, עו"ד יונתן נפתלי, אינני מכירה (לאור העובדה שהוא מנחה ב"גומא", אולי אני מהיחידים שבמגשרי ישראל שאיננה מכירה אותו…), אך מהספר העשיר ומרובה הדוגמאות, ניכר שמדובר במגשר רב ניסיון, שאיננו מהסס לחלוק מנסיונו לקוראיו, וגם להתוודות על טעויות שביצע, על מנת שילמדו מהן.

הספר עב הכרס (מעל 450 עמ') יורד מרמת התיאוריות לרמת הדרכה מפורטת מאוד של מעשה הגישור. כשאני אומרת מפורטת אינני מתכוונת רק לפירוט שלבי הגישור הידועים. אני מתכוונת לתשובות על שאלות כמו – מה ללבוש לגישור? (התשובה בעמ' 125) לאינספור דוגמאות לדיאלוגים בין המגשר למגושרים, ולניתוחים חדים של התנהגויות מגושרים ומגשרים, הגורמים להן והדרך להתמודד עימן.

לספר חמישה חלקים: 1. המגשר הצומח. 2.מבוא לגישור (אסכולות, מודל) 3. אסטרטגיות בגישור 4. בניית דיאלוג בגישור 5. התמודדות עם מצבים מורכבים.

החלק הארוך והמרכזי בספר הוא החלק השלישי, אך ניכר מההקדמה לספר כי המחבר מייחס חשיבות גדולה מאוד, ובצדק, לפרק המגשר הצומח. אין ספק, כי לתהליכים הפנימיים שעוברים על המגשר לפני ובמהלך הגישור יש השפעה רבה על התנהלות הגישור, והמודעות והעבודה העצמית בעניין חשובות. המחבר משכיל לגעת בנושאים אלו באופן שלא יאיים גם על האלרגיים לניו-אייג'.

בהקדמה כותב המחבר, כי הוא מקווה שהספר יהיה מעין שולחן ערוך למגשר. כשקראתי זאת הרמתי גבה בתמיהה על היומרה, אולם לאחר קריאת הספר אני סבורה שהביטוי שולחן ערוך הוא מוגזם, אך הספר אכן יכול לשמש למגשרים לעזר רב באופן שוטף. ומדוע הספר רלוונטי, לדעתי, גם למגשרים מנוסים? מגשרים פועלים פעמים רבות כעצמאים, לבד. הספר מאפשר חשיפה לשיטות עבודה אחרות, לתיאוריות נוספות ולרעיונות שלא היו נתקלים בהם בעבודתם העצמאית. בנוסף, המבנה ורמת הפירוט של הספר מאפשרים למגשר לשבת ולעשות מעין פוסט מורטום לגישור שהיה, ולבחון חלופות לצעדים שנקט, או לעשות כל זאת כהכנה וקבלת רעיונות בין פגישות גישור.

ובכל זאת, הספר אינו חף מפגמים. מרוב הרצון להקיף נושאים רבים, ולרדת בכל נושא עד לרזולוציה הגבוהה ביותר, נוצרה בי תחושה של "תפסת מרובה לא תפסת". הדבר בלט בחלקים בהם הביא המחבר רעיונות מתחומי דעת אחרים, למשל מתחום הפסיכולוגיה, בקיצור נמרץ, תוך יומרה לתת כלים פרקטיים בצורה זו. לדוגמא – רשימת מנגנוני הגנה רלוונטיים לגישור מופיעה בעמ' 390-392 בספר. לתחושתי, מי שאין לו ידע קודם על מנגנונים אלו (שכל אחד מהם מפרנס בוודאי עבודות דוקטורט לא מעטות בפסיכולוגיה), לא יבין לעומק למה הכוונה, ולחלק נכבד מהרשימה יהיה עבורו ערך מועט, אם בכלל.

בחלק התיאורטי (יחסית, שכן הספר איננו ספר תיאורטי במהותו) מתאר המחבר ארבע אסכולות מרכזיות בגישור, אולם בפרקים הבאים נדמה שהוא זונח את האסכולות השונות, ואת המודל והאסטרטגיות בגישור הוא מלמד בהתאם לשיטה הקלאסית.

בחלק האסטרטגיות, המקיף והמאוד פרקטי, הופתעתי לראות כמה הנחיות לצעדים שהובאו בלי לציין כי יש החולקים על נחיצותם, ואף רואים בהם פוטנציאל לנזק. במיוחד הופתעתי לראות המלצה לקיים פגישה נפרדת עם כל צד עוד לפני ישיבת הגישור הראשונה(!). פגישה מקדימה נפרדת נראית הגיונית במקרה מרובה משתתפים כמו "נווה שועלים" – מקרה הדוגמא שהובא בפרק זה, אך מקרה "נווה שועלים" הוא לא גישור סטנדרטי אלא יותר תהליך מרובה משתתפים של בניית קונצנזוס (ובאמת חבל שהמחבר בחר בו כמקרה דוגמא).

אעצור כאן. ברור שבספר כה מקיף יש דברים (נוספים) עליהם אחלוק, אולם סך היתרונות עולה בהחלט על החסרונות. לא ניתן להתעלם מן ההשקעה הרבה בכתיבת הספר ומן הידע והנסיון הרבים של המחבר, שבטובו חולק אותם עימנו הקוראים.

קריאה מהנה!