מרכזי גישור בקהילה – גישורי משפחה – גישור עסקי - בניית הסכמות ויישוב סכסוכים – קורסים וסדנאות

אני עוסק בגישור ובבניית הסכמות 20+ שנים.

מרצה באוניברסיטת בן גוריון, בתכנית לישוב סכסוכים, על בניית הסכמות וגישור.

 מלווה מקצועי של מרכזי גישור בקהילה, ויועץ למגשרים פרטיים ולארגונים בסוגיות גישור מורכבות.

בעבר ניהלתי את מרכז הגישור של עו"ד יורם אלרואי, ניהלתי במשותף עם עו"ד תמר ברק את גומא- המרכז הישראלי לגישור והנחיתי עשרות שופטים בקורסי גישור, במסגרת המכון להשתלמות שופטים.

תחומי הגישור בהם אני עוסק: גישורי משפחה, הן גירושין ו/או הסדרת היחסים בין בני זוג, גישור בים אחים ובין בנים להורים. גישורי משפחה בנחלות חקלאיות. גישור פנים ארגוני. בניית הסכמות בקיבוצים, מושבים וישובים קהילתיים. בנוסף אני מקיים גישורים בין עיריות לבין ספקים, גישורים על רקע תביעות לשון הרע, וגישורים בהקשר של קניין רוחני.

תרומה לעולם הגישור: גישור הוא מקצוע. והוא גם תפיסת עולם, לפיה יש ערך להידברות ולאנשים יש יכולת לפתור סכסוכים ולהיטיב עם עצמם ועם הזולת אגב כך. בבסיס הגישור ישנה תפיסה לפיה אפשר לפתח מודעות, אכפתיות, ואחריות לאחר, באמצעות דיאלוג דווקא במצבים רגישים של סכסוך. כמי שמאמין בתפיסה זו אני מתנדב לעיתים בפעילויות שונות המקדמות הידברות בין חילוניים לדתיים ובין ערבים ליהודים, במסגרות שונות. כמו כן הייתי חבר בוועד ארגון המגשרים בישראל מתוך רצון לתרום להתפתחות הגישור כמקצוע.

הספר מעשה הגישור, שנכתב על ידי, מהווה, לדברי קוראים שחלקו עימי את החוויה, תרומה לגישור מיומן, מקצועי, מושכל ואפקטיבי מאד.

עקרונות מנחים לגישור שלי:

  1. הגישור הוא בסיפור– למדתי עם השנים ש"דת האינטרסים"- הרעיון שדי לזהות אינטרסים משותפים בין הצדדים לסכסוך ועל בסיס כך ליצור הסכם- הוא רעיון שלפעמים עובד אך בדרך כלל אינו מספיק טוב. או שלא מגיעים להסכם או שמגיעים להסכם אבל הסכסוך לא נפתר. לכן לטעמי המגשר צריך ברוב המקרים לעבוד גם עם התקוות, האמונות, הערכים- הזהות של המשתתפים. או במילים אחרות עם הנרטיב. הסיפור שהצדדים לסכסוך מספרים לעצמם ולאחרים על מה שהיה, הווה ויהיה. דרך זו שבה אני נוהג, מאפשרת להגיע להסכמות המבוססות גם על אמונות ותפיסות, מה שמוביל לפתרונות מספקים יותר, וליותר מקרים בהם הסכסוך מסתיים בסיפור המועדף על הצדדים.
  2. המתגשרים הם השותפים שלי– עקרון נוסף הוא ראיית המתגשרים כשותפים גם לעבודה על התכנים וגם לעיצוב התהליך עצמו. זה אומר שאבנה יחד עם המתגשרים את התהליך, הקצב, סדר הדיון בדברים ואופן קיום הדיאלוג.
  3. גמישות אסטרטגית– ישנן אסטרטגיות שונות לגישור, כגון גישור מאפשר או מעריך. כך, המגשר המאפשר רואה עצמו מומחה לתהליך הידברות והמעריך כמומחה לתוכן המסייע לבחון את המציאות בדרך לפתרון. לטעמי אין אסטרטגיה נכונה וזו תותאם לנושא ולמתגשרים, לרוב תוך שיתופם בבחירת האסטרטגיה המתאימה.
יוני נפתלי | גישור ובניית הסכמות

כתיבה בתחום הגישור

  • גישור בסביבה ארגונית- טכניקות או טרנספורמציה- משאבי אנוש מרץ 2003.
  • על גישור בפלילים- צדק מאחה- משאבי אנוש אפריל 2003.
  • גשר צר מאד, ודרכים רבות בו- סטטוס הירחון לחשיבה ניהולית מאי 2003.
  • דיאלוג עם גלגלי עזר- סטטוס הירחון לחשיבה ניהולית אפריל 2004.
  • כתיבת קורס הגישור המתקדם.
  • כתיבת הספר: " מעשה הגישור" – מדריך מעשי למגשרים.
  • יישום תאוריית המגע בגישות- נרטיב, דו- קיום, עימות, ופרויקטים- תיזה באוניברסיטת בן גוריון- 2016


השכלה

  • כלכלה וריכוז משק -מדרשת רופין- 1982. 
  • בוגר אוניברסיטת תל-אביב בפקולטה למשפטים- 1994.  
  • קורס בסיסי לגישור- 1999 , גומא המרכז הישראלי לגישור ואימון.
  • קורס גישור במשפחה- 2000, גומא המרכז הישראלי לגישור.
  • קורס גישור מתקדם- 2000, ICNM, מיקל פוגל.
  • קורס גישור בסביבה ארגונית- 2001, MTI, ד"ר ד. דנה.
  • סדנת גישור למתקדמים- 2000, אוניברסיטת ת"א- ד"ר ג'והן קלי
  • קורסי אימון 2005- CTI
  • קורסי אימון 2006- גומא המרכז הישראלי לגישור ואימון.
  • הנחיית פסיכודרמה- 2008-2009, מכון כיוונים.
  • טיפול נרטיבי- 2009-2010, מכון ברקאי.
  • M.A ביישוב סכסוכים, 2016, אוניברסיטת בן גוריון